<h1>ראבי"ה סימן תקצ"א</h1>
<h2>דף כז.</h2>
הילכתא כרבי יהושע בן לוי דבית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש. מדמייתי ראיה מיניה ולא מדרבי יוחנן, שמע מינה דהילכתא כרבי יהושע בן לוי לגבי דרבי יוחנן כל היכא דפליגי. ותניא לקמן [כ"ח ע"א] דבתי כנסיות ובתי מדרשות דאין נוהגין בהם קלות ראש אין אוכלין בהם ואין שותין בהם ואין ניאותין בהם, ובתוספתא דמגילה [פ"ב הי"א] גרסינן ואין ישנים בהן. ואמרינן [כ"ח ע"ב] חכמים ותלמידיהם מותרים, ואכולה מילתא קאי, בין אאכילה ובין אשינה, [בין אבית הכנסת ובין אבית המדרש]. וגבי בית הכנסת אמרינן בפרק קמא דיומא הלכה לשכת פרהדרין [י"א ע"א] ובפרק כיצד מעברין [נ"ה ע"ב] בית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן בית הכנסת, ותו דגריעה קדושתו מבית המדרש. [ויש אומרים דדוקא בית המדרש התירו לחכמים ותלמידיהם], שנבנה על דעת כן, שנקרא בי רבנן, מה שאין כן בבית הכנסת. [ו]לא מסתברא, דגרסינן בשילהי פרק תפלת השחר [ל' ע"ב] רב אמי ורב אסי כו' לא הוו מצלי אלא ביני עמודי, והיו מיוחד[ים] בתי מדרשות לתפלה וללימוד, ואפילו הכי שרי. ותו דגרסינן בירושלמי דפירקין [ה"ד] רבי מאיר ורבי חייא מתקבלין בבי כנישתא ר' יוסי מפקיד לספרייא אי אתי בר נש לגביכון מלכלך באורתייא קבלין ליה ולחמריה ולמנוייה רבי ברכיה אזיל לבית כנישתא דביישן חמא חד בר איניש (חד) דהוה משי ידוי ורגלוי מן גודנא אמר ליה אסור לך למחר חמא דמשי ידוי ורגלוי מן גודנא אמר לך שרי ולי אסור אמר ליה אין הכין אמר רבי יהושע בן לוי בתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהן. ומסקינן לקמן [כ"ח ע"ב] שאסור לחשוב בהן חשבונות ולמיעל בהן מן קדם זלחא דמיטרא אלא אם כן בעי למיתני אגב גררא, דבעיא הילכתא צילותא וכו'. ואמרינן בתי כנסיות שבבבל על תנאי הם עומדים ואף על פי שעל תנאי עומדין אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות. ונראה דכל שכן אכילה ושתיה ושינת קבע. ואפילו למיזיל למיקרי איניש מבי כנישתא אסור אי לאו שיאמר הלכה או משנה או פסוק, כדאמרינן לקמן ואפילו חרב אמרינן לקמן במתניתין שאין עושין קפנדריא, דמקצת קדושה נוהגין בהן לענין דברים המגונים, והא דאמר רבי יהודה אימתי בישובן וכו' לא קאי אלא אכיבוד וריבוץ. ותו לא מידי.
